#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן הקשתה הגמ' על סברת ר' ירמיה דחשיב העירוב עמו משום דהוא יכול לנטות הכלכלה, (2) ומה התי' ?	"א. מהא דצריך להניח עירובו בפועל. [וכדתנן גבי יו""ט שחל בע""ש, דמניח עירובו ונוטלו, ולמחר שב ומניחו]. ומשנינן גזירה אטו יו""ט שאחר השבת, דבשבת אינו יכול להוליכו.<p></p><p dir=""rtl"">ב. מהא דנתכוון לשבות במגדל למטה מי""ט אין עירובו עירוב, ולא אמרו משום דיכול לנטותו. ואמרו במסומר, או בארוך שאם יטהו יהיה חוץ לד""א.</p>"	<br/>עירובין דף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בהניח עירובו בכותל או במגדל ומדוע, פרט ב' הפירושים ברש&quot;י ?	נתכוון לשבות ברה&quot;ר והניחו בכותל תחת י&quot;ט עירוב, מעל י&quot;ט אינו עירוב.</p><p dir='rtl'>נתכוון לשבות בראש המגדל או השובך, מעל י&quot;ט עירובו עירוב, תחת י&quot;ט אינו עירוב. ואיירי בדליכא כוותא ומיתנא שאינו יכול להוליכו. [ולר' ירמיה איירי במסומר או בארוך שאינו יכול לנטותו].</p><p dir='rtl'>ולפ&quot;א ברש&quot;י איירי בהניח במגדל. ולמעלה מי&quot;ט הכל רשות אחת, ולמטה לא. ובכוותא ומיתנא יכול להביאו בתוך המגדל למקום שביתתו.</p><p dir='rtl'>לפ&quot;ב ברש&quot;י איירי בהניח בכותל, למעלה מי' יכול להביאו מהכותל למגדל, למטה מי' לא, כגון בטפח תשיעי ורבים מכתפים עליו. ובכוותא ומיתנא דאגדו בידו אי&quot;ז אלא שבות ויכול להביאו.	<br/>עירובין דף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנתן עירובו בבור העומד ברה&quot;ר, וברה&quot;י, ובכרמלית ? ובאיזה אופן איירי מתני' ?	ברה&quot;י, מהני.</p><p dir='rtl'>ברה&quot;ר, אם נתכוון לשבות בבור מהני, אם ברה&quot;ר ל&quot;מ.</p><p dir='rtl'>בכרמלית, אם נתכוון לשבות בבור מהני, בכרמלית תלי במח' רבי ורבנן אם דבר שהוא שבות גזרו עליו ביה&quot;ש. ובהכי איירי מתני'.	<br/>עירובין דף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נתן עירובו בראש הקנה והקונדס, באיזה אופן מהני, ומ&quot;ט דווקא כה&quot;ג (2) ?	בתלוש, ומחובר לא.</p><p dir='rtl'>לת&quot;א כרבנן דלא הותרה שבות דמשתמש באילן ביה&quot;ש. [ורישא רבי סיפא רבנן].</p><p dir='rtl'>לת&quot;ב גם לרבי דבזה ודאי יקטום, ואי&quot;ז כשבות אלא מלאכה.	<br/>עירובין דף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם בקנים יש איסור משתמש באילן, ומניין הוכיחו את החילוק בזה ?	בקנים רכים לא, דהו&quot;ל ירק ול&quot;ג בו. בקשים (עוזרדין) הו&quot;ל אילן ואסור להשתמש בו.</p><p dir='rtl'>והוכיחו כן מהא דתניא חדא דאילן הם ואינם כלאיים בכרם, ותניא אידך דהם מין ירק וכלאיים בכרם. וע&quot;כ כאן בעוזרדין כאן בשאינם עוזרדין.	<br/>עירובין דף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה התי' לסתירה דמחד תניא דקידה מין ירק ואינה כלאיים בכרם, ומאידך תנן דאין מרכיבים פגם ע&quot;ג קידה לבנה דהיא מין אילן ?	קידה לחוד וקידה לבנה לחוד.	<br/>עירובין דף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נתנו במגדל ואבד המפתח ונמצא, האם עירובו עירוב ? פרט שבת ויו""ט בעיר ובשדה לר""א ולרבנן."	ביו&quot;ט עירובו עירוב.</p><p dir='rtl'>בשבת בשדה אין עירובו עירוב, דא&quot;א להביאו.</p><p dir='rtl'>בעיר לר&quot;א עירובו עירוב דיביא דרך גגות חצרות וקרפיפות, לרבנן לא.	<br/>עירובין דף לד		
